לכידת נחילים: מדריך עולמי לניהול מושבות דבורי דבש בטבע

הקסם של דבורים בחינם! לכידת נחיל של דבורי דבש (Apis mellifera) היא חוויה מרגשת ולעיתים קרובות מתגמלת עבור דבוראים ברחבי העולם. זוהי דרך חסכונית להרחיב את המכוורת שלכם ולתרום לשימור דבורי הדבש. עם זאת, לכידת נחיל דורשת תכנון קפדני, ציוד מתאים והבנה עמוקה של התנהגות דבורי הדבש. מדריך זה מספק סקירה מקיפה של טכניקות לכידת נחילים ושיטות מומלצות, המתאימות הן לדבוראים מתחילים והן למנוסים באזורים מגוונים.

הבנת תהליך ההתנחלות

לפני שמנסים ללכוד נחיל, חיוני להבין מדוע דבורים מתנחלות מלכתחילה. התנחלות היא תהליך רבייה טבעי של מושבות דבורי דבש. היא מתרחשת בדרך כלל באביב או בתחילת הקיץ כאשר המושבה הופכת צפופה מדי או כאשר המלכה מזדקנת או נחלשת.

להלן מספר גורמים מרכזיים המעוררים התנחלות:

• צפיפות יתר: חוסר במקום בתוך הכוורת מוביל לעומס ולחץ, המעודדים את הדבורים לחפש בית חדש.
• גיל או כשלון המלכה: מלכה מזדקנת או נחלשת מייצרת פחות פרומון, מה שמאותת למושבה שהגיע הזמן להחליפה.
• וולד זכרים עודף: שפע של וולד זכרים יכול לאותת על מוכנותה של המושבה להתנחל.
• צפיפות בקן הוולד: כאשר קן הוולד עמוס בזחלים, למלכה עשוי להיות מקום מוגבל להטיל ביצים.
• תנאי מזג אוויר: תקופות ממושכות של מזג אוויר חם ושטוף שמש לאחר תקופה של כליאה יכולות לעורר התנחלות.

הבנת גורמים אלה יכולה לסייע לכם לצפות ואף למנוע התנחלות במושבות המבוססות שלכם.

זיהוי נחיל

נחיל נראה בדרך כלל כאשכול גדול של דבורים התלוי על ענף עץ, שיח, בניין או חפץ אחר. הנחיל מורכב מאלפי דבורים פועלות ומלכה. הן בדרך כלל רגועות ואינן תוקפניות אלא אם כן מתגרים בהן, מכיוון שאין להן כוורת להגן עליה והן מלאות בדבש, מה שהופך אותן לפחות נוטות לעקוץ. עם זאת, חיוני תמיד לגשת לנחיל בזהירות וללבוש ציוד מגן.

הערה חשובה: הימנעו מבלבול בין נחיל לבין מושבה מבוססת השוכנת בתוך מבנה. פינוי מושבה מבוססת דורש טכניקות ומומחיות שונות.

ציוד חיוני ללכידת נחילים

החזקת הציוד הנכון חיונית ללכידת נחיל מוצלחת ובטוחה. להלן רשימה של פריטים חיוניים:

• ציוד מגן: חליפת דבוראים מלאה, כולל רעלה, כפפות ומגפיים, חיונית להגנה מפני עקיצות.
• מלכודת נחילים או ארגז כוורת: מלכודת נחילים היא ארגז מיוחד המיועד למשוך נחילים. ארגז כוורת סטנדרטי עם חלות דונג עובד גם כן היטב.
• מעשנת: עשן מרגיע את הדבורים ומפחית את הסבירות לעקיצה.
• מזמרה או מסור: לחיתוך ענפים או צמחייה שהנחיל מחובר אליהם.
• סולם או שרפרף: להגעה לנחילים הממוקמים בגובה.
• חבל או רצועות: לאבטחת מלכודת הנחילים או ארגז הכוורת לענף עץ.
• בקבוק תרסיס עם סירופ סוכר: ריסוס קל של הנחיל בסירופ סוכר יכול להרגיע אותן ולעודד אותן לעבור לארגז.
• מברשת דבורים: להברשה עדינה של דבורים לתוך ארגז הכוורת במידת הצורך.
• ערכת עזרה ראשונה: למקרה של עקיצות, החזיקו ערכת עזרה ראשונה עם אנטיהיסטמינים וציוד נחוץ אחר.
• מצלמה: לתיעוד הרפתקאות לכידת הנחילים שלכם!

טכניקות לכידת נחילים

קיימות מספר טכניקות שונות ללכידת נחילים, בהתאם למיקום וגודל הנחיל. להלן כמה מהשיטות הנפוצות ביותר:

1. שיטת הניעור

זוהי אחת הטכניקות הנפוצות והפשוטות ביותר. אם הנחיל תלוי על ענף, חתכו בזהירות את הענף ונערו בעדינות את הדבורים לתוך מלכודת הנחילים או ארגז הכוורת המוצב ישירות מתחת. השתמשו בתנועה חדה כלפי מטה.

דוגמה: בקנדה, דבוראים משתמשים לעיתים קרובות בשיטה זו בתחילת האביב כאשר נחילים מתקבצים על ענפי עץ מייפל. הם חותכים בזהירות את הענף ומנערים את הנחיל ישירות לתוך ארגז כוורת.

2. שיטת הגריפה

אם הנחיל מקובץ על משטח שטוח, כגון בניין או סלע, השתמשו ביעה או כלי מתאים אחר כדי לגרוף בעדינות את הדבורים לתוך מלכודת הנחילים או ארגז הכוורת. עבדו לאט ובזהירות כדי להימנע מהטרדת הדבורים.

דוגמה: דבוראים באזורים עירוניים ביפן מוצאים לפעמים נחילים מקובצים על אדני חלונות של בניינים. הם משתמשים ביעה מפלסטיק כדי להעביר בזהירות את הדבורים לתוך מיכל.

3. שיטת השק

אם הנחיל ממוקם במקום שקשה להגיע אליו, ניתן להשתמש בשק גדול (למשל, שק יוטה או ציפית) כדי ללכוד אותו. הניחו בזהירות את השק מעל הנחיל ונערו בעדינות את הדבורים לתוך השק. לאחר שהדבורים בפנים, קשרו את השק והעבירו אותו בזהירות למלכודת הנחילים או לארגז הכוורת. הניחו את פתח השק בתוך הארגז ואפשרו לדבורים לזחול החוצה בעצמן.

דוגמה: באאוטבק האוסטרלי, שם ניתן למצוא נחילים במקומות מרוחקים, דבוראים עשויים להשתמש בשק בד גדול כדי ללכוד נחילים משיחים סבוכים.

4. שיטת הפיתיון

שיטה זו כוללת שימוש בפיתיון נחילים, כגון שמן אתרי למון גראס או סוורם קומנדר, כדי למשוך את הנחיל למלכודת הנחילים או לארגז הכוורת. הניחו כמה טיפות של הפיתיון בתוך הארגז כדי לפתות את הדבורים להיכנס.

דוגמה: באירופה, דבוראים משתמשים לעיתים קרובות בשמן למון גראס כדי לפתות נחילים לכוורות ריקות המוצבות ליד מכוורות קיימות. הריח מחקה את הפרומונים של המלכה, ומושך את הדבורים הסיירות.

5. שיטת "הנח לו"

לפעמים, הגישה הטובה ביותר היא פשוט להניח לנחיל. אם הנחיל ממוקם במקום בטוח ואינו מהווה איום על בני אדם או בעלי חיים, ייתכן שהכי טוב לתת לו להתמקם ולעבור לביתו החדש בעצמו. זה נכון במיוחד אם אינכם בטוחים במיקום המלכה. שיטה זו היא האתית ביותר אם אינכם דבוראים ורוצים לאפשר לטבע לעשות את שלו.

חשוב: אם הנחיל ממוקם במקום בעייתי (למשל, ליד בית ספר או באזור עם תנועה רבה), עדיף ליצור קשר עם דבוראי מקומי או מומחה לפינוי דבורים.

ניהול לאחר הלכידה

לאחר שלכדתם את הנחיל, חיוני לספק לו טיפול נאות כדי להבטיח את הישרדותו והתבססותו בביתו החדש.

• שחרור הדבורים: שחררו בזהירות את הדבורים לתוך ארגז הכוורת, רצוי בשעות הערב המאוחרות או הבוקר המוקדמות כאשר הן פחות פעילות.
• אספקת מזון: ספקו לדבורים מקור מזון, כגון סירופ סוכר או דבש, כדי לעזור להן להתבסס.
• ניטור המושבה: נטרו באופן קבוע את המושבה לאיתור סימנים לנוכחות מלכה מטילה, מחלות או מזיקים.
• אספקת מקום מספק: ודאו שלמושבה יש מקום מספיק לגדול ולהתרחב. הוסיפו חלות דונג או קומות כוורת נוספות לפי הצורך.

שיקולים אתיים

לכידת נחילים צריכה להתבצע תמיד באופן אתי ואחראי. להלן מספר שיקולים חשובים:

• כבוד לדבורים: התייחסו לדבורים בכבוד והימנעו מגרימת לחץ או נזק מיותר.
• זיהוי נכון: ודאו שאתם לוכדים נחיל ולא מושבה מבוססת. פינוי מושבה מבוססת דורש טכניקות ומומחיות מיוחדות.
• בריאות הדבורים: היו מודעים לפוטנציאל להעברת מחלות או מזיקים בין מושבות. הקפידו על אמצעי בטיחות ביולוגיים טובים, כגון חיטוי הציוד בין לכידות.
• בטיחות הציבור: אם הנחיל ממוקם באזור ציבורי, נקטו באמצעי זהירות כדי להבטיח את בטיחותם של אנשים ובעלי חיים. הזהירו אנשים להתרחק מהנחיל ולהימנע מלהפריע לו.
• תקנות מקומיות: היו מודעים לתקנות המקומיות בנוגע לגידול דבורים ולכידת נחילים. אזורים מסוימים עשויים לדרוש היתרים או רישיונות.
• מרחק העתקה: בעת העתקת נחיל, העבירו אותו למרחק של לפחות 2 מייל (3.2 קילומטרים) כדי להבטיח שהוא לא יחזור למיקומו המקורי.

מניעת התנחלות

בעוד שלכידת נחילים היא מיומנות יקרת ערך, מניעת התנחלות במושבות המבוססות שלכם חשובה אף יותר. להלן מספר צעדים שתוכלו לנקוט כדי למנוע התנחלות:

• אספקת מקום מספק: ודאו שלמושבות שלכם יש מקום מספיק לגדול ולהתרחב. הוסיפו חלות דונג או קומות כוורת נוספות לפי הצורך.
• ניהול המלכה: החליפו מלכות ישנות או נחלשות באופן קבוע. מלכה צעירה ובריאה פחות צפויה לעורר התנחלות.
• ניהול הוולד: יישמו טכניקות לניהול וולד, כגון פיצול מושבות או הסרת תאי מלכה, כדי להפחית את הצפיפות.
• אוורור: ודאו אוורור נאות בתוך הכוורת כדי למנוע התחממות יתר והצטברות לחות.
• בדיקות סדירות: ערכו בדיקות כוורת סדירות כדי לנטר את בריאות המושבה ולזהות גורמים פוטנציאליים להתנחלות.

לכידת נחילים באזורים שונים

טכניקות לכידת נחילים יכולות להשתנות בהתאם לאזור ולאוכלוסיית דבורי הדבש המקומית. להלן מספר דוגמאות:

• צפון אמריקה: בצפון אמריקה, דבורי דבש אירופאיות (Apis mellifera) הן סוג דבורי הדבש הנפוץ ביותר. נחילים נלכדים בדרך כלל באביב ובתחילת הקיץ.
• אירופה: באירופה, נמצאים תתי-מינים שונים של Apis mellifera. טכניקות לכידת נחילים דומות לאלו המשמשות בצפון אמריקה.
• אסיה: באסיה, קיימים גם מינים שונים של דבורי דבש, כמו דבורת הדבש האסייתית (Apis cerana). ייתכן שיהיה צורך להתאים את טכניקות לכידת הנחילים למין הספציפי. Apis cerana, לדוגמה, נוטה לבנות קנים קטנים יותר בחללים, מה שמשפיע על גודל וצורת מלכודות הנחילים בהן משתמשים.
• אפריקה: באפריקה, דבורי דבש אפריקאיות (הידועות גם כ"דבורים קטלניות") נפוצות באזורים מסוימים. דבורים אלו תוקפניות והגנתיות יותר מדבורי הדבש האירופאיות, ולכן יש לגשת ללכידת נחילים בזהירות יתרה. השתמשו תמיד בציוד מגן מלא ושקלו את רמת הניסיון הנדרשת כדי לנהל בבטחה את הדבורים הללו.
• אוסטרליה: באוסטרליה, אוכלוסיות פרא של דבורי דבש אירופאיות נפוצות. דבוראים לוכדים לעיתים קרובות נחילים כדי לשפר את המלאי שלהם ולהכניס תכונות רצויות.

שיקולים משפטיים ורגולטוריים

גידול דבורים, כולל לכידת נחילים, כפוף למסגרות משפטיות ורגולטוריות המשתנות באופן משמעותי ברחבי העולם. לפני שתתחילו בלכידת נחילים, חיוני לחקור ולציית לכל החוקים והתקנות הרלוונטיים במיקומכם הספציפי.

דוגמאות לשיקולים:

• רישום: מדינות רבות דורשות מדבוראים לרשום את הכוורות שלהם ברשויות המקומיות או הלאומיות. זה עשוי לכלול מתן מידע על מיקום המכוורת ומספר המושבות.
• היתרים: אזורים מסוימים עשויים לדרוש היתרים לגידול דבורים, במיוחד באזורים עירוניים או באזורי טבע מוגנים.
• בדיקות מכוורת: סוכנויות רגולטוריות עשויות לערוך בדיקות במכוורות כדי לנטר את בריאות הדבורים ולהבטיח עמידה בתקנות.
• דרישות מרחק: תקנות מסוימות מפרטות מרחקי מינימום בין כוורות לנכסים שכנים או לאזורים ציבוריים.
• שימוש בחומרי הדברה: השימוש בחומרי הדברה בכוורות או סביבן עשוי להיות מוגבל או מפוקח כדי להגן על בריאות הדבורים.
• בקרת מחלות: דבוראים עשויים להידרש להשתתף בתוכניות לבקרת מחלות ולדווח על כל התפרצות של מחלות דבורים המחייבות דיווח.
• ביטוח אחריות: בתחומי שיפוט מסוימים, דבוראים עשויים להידרש לשאת בביטוח אחריות לכיסוי נזקים פוטנציאליים הנגרמים על ידי הדבורים שלהם.

דוגמאות בינלאומיות:

• האיחוד האירופי: לאיחוד האירופי יש מדיניות חקלאית משותפת הכוללת הוראות לגידול דבורים, כגון מימון לתוכניות בריאות דבורים ותמיכה בדבוראים. למדינות חברות בודדות עשויות להיות גם תקנות לאומיות משלהן.
• ארצות הברית: תקנות גידול הדבורים בארה"ב משתנות לפי מדינה ולעיתים לפי מחוז או עירייה. למדינות מסוימות יש חוקי גידול דבורים מקיפים, בעוד שאחרות יש תקנות מינימליות.
• אוסטרליה: לאוסטרליה יש תוכנית ביו-ביטחון לאומית להגנה על תעשיית הדבש שלה מפני מזיקים ומחלות. לממשלות המדינות יש גם תקנות משלהן לגידול דבורים.
• ניו זילנד: לניו זילנד יש אמצעי ביו-ביטחון מחמירים להגנה על אוכלוסיית דבורי הדבש שלה, שהיא נקייה יחסית ממחלות דבורים נפוצות רבות.

סיכום

לכידת נחילים היא מיומנות יקרת ערך עבור דבוראים, המספקת דרך חסכונית להרחיב את המכוורות שלהם ולתרום לשימור דבורי הדבש. על ידי הבנת התנהגות הנחיל, שימוש בציוד הנכון ויישום פרקטיקות אתיות ואחראיות, תוכלו ללכוד נחילים בהצלחה ולספק להם בית בטוח ובריא. זכרו לתעדף את בריאות הדבורים, בטיחות הציבור ועמידה בתקנות המקומיות. בין אם אתם דבוראים ותיקים או רק מתחילים, לכידת נחילים יכולה להיות חוויה מתגמלת ומעשירה.

על ידי שיתוף בשיטות מומלצות וקידום גידול דבורים אתי, אנו יכולים לתרום באופן קולקטיבי לבריאות ולקיימות של אוכלוסיות דבורי הדבש ברחבי העולם.

מקורות מידע

להלן מספר מקורות מידע מועילים ללימוד נוסף על לכידת נחילים וגידול דבורים:

• ארגוני דבוראים מקומיים: צרו קשר עם ארגוני דבוראים מקומיים לקבלת חניכה, הדרכה ותמיכה.
• פורומים וקהילות מקוונים: השתתפו בפורומים ובקהילות מקוונים כדי לשתף חוויות וללמוד מדבוראים אחרים.
• ספרים ופרסומים על גידול דבורים: עיינו בספרים ובפרסומים מהימנים בנושא גידול דבורים לקבלת מידע מעמיק על ביולוגיה של דבורי דבש, ניהול מושבות וטכניקות לכידת נחילים.
• תוכניות הדרכה אוניברסיטאיות: אוניברסיטאות רבות מציעות תוכניות הדרכה וסדנאות בנושא גידול דבורים.

הצהרת ויתור

מדריך זה נועד למטרות מידע בלבד ואינו מהווה ייעוץ מקצועי. גידול דבורים כרוך בסיכונים אינהרנטיים, וחשוב לנקוט זהירות ולפנות לייעוץ מומחה בעת הצורך. המחבר והמוציא לאור אינם אחראים לכל פציעה, אובדן או נזק הנובעים מהשימוש במידע זה.